חיי הצמח בגינה שונים מאוד מחייו בטבע:
בטבע, צמחי הבר אינם מושקים בקיץ, לכן רובם רגישים לעודפי השקיה בכלל ולהשקייה בקיץ בפרט. לעיתים אנו שותלים בגינה צמח בר מאזור אחר בארץ (תחשבו על צמח הגדל רק על החרמון ונשתל בעין-גדי, או אפילו על צמח מהכרמל שיישתל ליד ערד...) במצב כזה צמח הבר שלנו הוא בעצם צמח זר, כמו כל צמח מיובא אחר. בנוסף, לרוב אנו מביאים אל גינתנו אדמה גננית שהובאה ממקום אחר ושהיא שונה מהקרקע באזורנו כך שהקרקע בגן שונה מזו שבטבע. כל אלה ועוד עלולים לגרום לקשיים בגידול צמחי בר בגינה.
במאמר זה בחרתי להתמקד ברעיונות עיצוביים לשימוש בצמחי בר ובעצם בצמחי בר בעלי מופע עונתי ? גיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) או צמחים חד-שנתיים. יש להביא בחשבון שבסוף העונה הצמח יילך וייתייבש, כך שצמחים אלה לא מתאימים לשתילה בערוגות מוקפדות.

כאמור, רוב צימחי הבר לא אוהבים השקייה בטח שלא בקיץ. כדי לשלבם בגן כדאי להשאיר אזור לא מושקה בגן. אזור כזה יכול להיות אפילו רק סלע טבעי ובו קדחים לשתילה או גם קטע קטן סביבו. כך נוכל ליצור תמונת טבע מוקטן, כמעט בונסאי ישראלי.
אפשר להגדיל את האזור לרחבה עשויה אבני מדרך מצופפות וביניהן צמחי בר קטנים שיצמחו בחורף. באביב ובקיץ הצמחים ייעלמו (ואז ניתן לפזר בין האבנים שבבי עץ או מעט חלוקי נחל קטנים). צמחים מתאימים לרחבה כזו יהיו: נרקיסים וחינניות, שומים שונים ועוד. אפשר להקדיש הכל לפריחה אדומה: כלניות, נוריות ופרגים שסדר פריחתם כסדר הופעתם פה.
עוד אפשרות: ליצור "שביל טיול" מוקטן מאבני מדרך קטנות. מסלולו יוביל לסלע או יסוב סביבו. לצד השביל, סביב הסלע ועל הסלע נשתול פרחי בר. אפשר לשתול בסביבת הסלע צמח ירוק עד ולפזר עוד כמה צמחים שמופעם ירוק לאורך כל השנה כדי לשמור על מראה ירוק יותר גם בקיץ. אפשר גם לחפות את המשטח בשבבי עץ (ללא יריעה מתחת) או בחלוקי נחל קטנים כדי לכסות את האדמה בקיץ (למי שלא אוהב אדמה חשופה). אפשר ששביל כזה גם יוביל לכמה אבני מדרך גדולות יותר שישמשו משטח לפינת ישיבה קטנה לשניים. את הסלע מומלץ לקבור לפחות 2 ס"מ בתוך האדמה כדי שייראה טיבעי וגם את אבני המדרך יש להשקיע מעט באדמה.
מסלעה טבעית למראה ובה צמחים קבועים וגם פתחים קטנים לצמחי בר, תיראה נפלא בחורף וגם בקיץ. מאחר והשתילים יישתלו בפתחים נפרדים, קל להשאיר את הפתחים שלהם לא מושקים או להוציאם לעציץ בסוף העונה ולהחליפם בעונתיים. בזכות הפתחים הנפרדים, מלאכת העקירה הזהירה והשתילה יהיו קלות ולא נפגע בצמחים הקבועים. גוש של צבעונים במסלעה ייצור חגיגה אדומה שנמשכת כחודש. אפשר גם לפזר את הפקעות במסלעה כצמחים בודדים בפינות שונות. אם רוצים אדום בחורף אפשר גם לשתול במסלעה כלניות, נוריות ופרגים.
אם נשאיר פתחי שתילה קטנים בתוך קיר אבן נוכל לשתול בהם פקעות ובצלים. בחורף הפתחים יוריקו ובקיץ ייראו כחלק מהקיר. אפשר לשתול בפתח קיר כזה רקפת או אירוס ארץ-ישראלי, ועוד צמחים קטנים אחרים.
הבוסתן גם הוא מקום מתאים לריכוז של פרחי בר, רק נרחיק אותם מהשקיה ומצל. אם נרצה לשתול צמחים בודדים, כדאי לשתול אותם רחוק מטפטפות, רצוי ליד סלע טבעי וכך ניצור תמונת טבע קטנה. מרבד רקפות הוא כיסוי קרקע מקסים לבוסתן. הן תגדלנה גם בשמש וגם בצל. והן גם עמידות להשקייה בקיץ. באזורים מוארים (גם מתחת לעץ נשיר) אפשר לשתול קבוצות קטנות של חצבים.
אחו בדשא: אפשר לפזר פקעות של כלניות בדשא, הכלניות הנמכרות ברשתות השונות אינן כלניות בר אלא דומות להן, אבל הן עמידות להשקייה בקיץ. כך, בתקופה בה הדשא אינו במיטבו נקבל מרבד פורח. לקבלת מראה טבעי, כדאי לזרוק את הפקעות באוויר, ולשתול את הפקעות בנקודות בהן הפקעות נחתו, כך נקבל פיזור אקראי ומראה טיבעי. דבר אחד יש להביא בחשבון: לא נוכל לכסח את הדשא מרגע שהפקעות מציצות ועד שכל עליהן יתייבשו. מי שמעדיף דשא גזום למישעי, יעדיף לשתול את הפקעות בכמה אזורים מצומצמים בשולי הדשא או שיתייחס אל הכלניות כאל צמח עונתי, יכסח את הדשא בתום הפריחה וישתול כלניות חדשות בשנה הבאה.
גיאופיטים גבוהים ניתן לגדל בצילו של שיח בעל מראה טבעי נשיר. למשל בצילה של חבושית נלחצת, שהיא צמח משתרע נשיר בעל מראה ברי. כך, בחורף נראה את צמחי הבר מבצבצים מבין ענפיה היבשים ? כמו בטבע ובקיץ היא תכסה את הקרקע. רק הקפידו לשתול את הצמחים בשולי הצמח בגודלו הסופי, רחוק מהשקייה. (דוגמא לגיאופיטים גבוהים לשתילה בצילה של חבושית: חצבים, שומים שונים, חוטמית זיפנית). לחליפין אפשר לשתול צמחים אלה בשולי ערוגת שיחים נמוכים (כלומר, בשוליים העתידיים שלה ? הגודל הסופי אליו יגיעו השיחים).
עוד שיטה לגידול גיאופיטים בגינה ? לשתול אותם בתוך עציצים (חשוב להשאיר את הפתחים בתחתית העציץ פתוחים ולא חסומים ע"י אבנים, ואולי אפילו להוסיף עוד כמה פתחים). בסתיו שותלים אותם עם העציץ באדמה וכשעליהם מתכערים או נעלמים לחלוטין, להוציא את העציץ לאיזור קריר ומוצל או למחסן ואז אפשר לשתול באותו אזור עונתיים של קיץ בעציץ עם השקייה.
צמח בר מקסים, שנמכר כעונתי במשתלות רבות הוא התורמוס. התורמוס, כמו שאר הקיטניות, מכניס חנקן לקרקע ומהווה "דשן ירוק". אם יש לכם זמן ורצון לטייב את הקרקע, זירעו תורמוסים ורק אחרי סיום העונה שיתלו את הצמחים הקבועים בערוגה. התורמוס יכול ליצור גוש פורח כחול יפה מאוד. הוא גם יבצבץ בחן כצמח בודד בפינות הגן השונות, ובייחוד בערוגת התבלינים ובגינת הירק. עלי התורמוס יפים מאוד גם הם. כדאי לגדל תורמוס בעציץ על אדן החלון ולתת לילדים הקטנים ליהנות ממגע עליו הקטיפתיים.
בבתים משותפים רבים עומדת הגינה מוזנחת. כדאי לשתול בגינות כאלה פקעות ובצלים של פירחי בר או לחליפין, אפשר לאסוף בזהירות בטיולים זרעים של חרציות, תורמוסים וכל צמח יפה אחר ולזרוע אותם בסתיו בגינה. וכך בחורף ובאביב נקבל מרבד פורח. (בקיץ נישאר עם השממה הרגילה).

ונקודה למחשבה ולהתחשבות - ערבוב גנטי: לפעמים יש זנים שונים לאותו צמח שמתמחים באזורים שונים (למשל, אירוסי ההיכל כמו אירוס הארגמן, אירוס הגלבוע, אירוס ירוחם וכו'). אם נשתול צמח זר כזה הוא עלול להפרות את בני מינו המקומיים ובכך להביא לערבוב זנים.

והיכן ניתן למצוא צמחי בר לגינון באופן חוקי? יש 2 משתלות שאני מכירה שמתעסקות בריבוי צמחי בר מזרעים שנאספו ברישיון. האחת ? משתלת גבעת ברנר שנמצאת בקיבוץ גבעת ברנר. משתלה זו היא משתלה יצרנית וגם משתלת מכירה הפתוחה לקהל הרחב ומשווקת למשתלות נבחרות בעיקר זרעים. החברה השנייה היא זרעים מציון שמשווקת שתילים ובצלים למשתלות נבחרות. בנוסף, חברת אסא שמשווקת בצלים ופקעות גם במשתלות וגם ברשתות המזון השונות משווקת בין השאר רקפת מטיפוס הבר, חצב, חבצלת החוף, כלניות, בן-חצב יקינתוני וכמה מיני שום (פריחה יפה מאוד). הם משווקים גם אירוס היכל שאינו מין מהבר ממש אלא הכלאה, אבל דומה להם.
עוד דרך חוקית למצוא צמחי בר לגינה ? כשאתם בונים בית על מגרש בור, יש בו מין הסתם צמחי בר שאפשר להעתיק (לשמור בעציץ עם אדמה מקומית עד לשתילה) או טוב יותר ? לבנות על המגרש תוך שימור מירבי של הצומח במגרש ובלי להוסיף אדמה גננית.
ולבסוף, כשאתם פוגשים בשטח שבקרוב תיבנה בו שכונה חדשה, אפשר להעתיק משם צמחים לאור העובדה שבקרוב הם ייעקרו ממילא.
בשום אופן אינני ממליצה לעקור צמחים מהטבע לכל צורך שהוא.